ואז אבא שלי אמר : "זה פשוט מדהים שפת הנהגים"!

אבא שלי מאיר לוי ז"ל היה אדם מאוד פשוט שהיה מקפיד לנהוג על פי החוק. הוא היה נהג מאוד זהיר והקפיד לשמור על המהירות המותרת. כמובן שהוא היה מוודא תמיד שכולם יהיו חגורים בחגורת הבטיחות. כשהוא היה רואה במראה שניידת משטרה נוסעת אחריו הוא היה נבהל ומיד מסתכל על מד המהירות כדי לבדוק שבטעות הוא לא חרג קצת מעל. פעם אחת כשנסעתי איתו הוא אמר "זה פשוט מדהים שפת הנהגים!". אני הייתי ילד ובכלל לא הבנתי על מה הוא מדבר. שאלתי אותו מה זה אומר? והוא לא ידע להסביר לי או שאולי, אני לא הבנתי מה הוא אמר? טוב נו, בכל זאת הייתי ילד. בכל מקרה אני זוכר שהוא היה "מבסוט" מאוד והבחנתי שהוא ממש התמוגג מהדבר הזה שנקרא "שפת הנהגים". היה לו חיוך כזה קטן של "איזה דבר נפלא זה".

לאחר מספר שנים הוצאתי רישיון נהיגה ועוד כמה שנים שעוברות עד שאתה הופך להיות נהג מיומן ואז נפל לי ה"אסימון" (איזו מילה קלישאה כן? זה רק אומר כמה ותק יש לי כבר בעולם הזה). נהגתי בכביש ומישהו נתן לי להשתלב בנתיב ומאוד רציתי לומר לו "תודה" ולא ידעתי איך ופתאום אמרתי לעצמי שאני אדליק 4 אורות מהבהבים כדי לסמן לו "תודה" והוא ענה לי באורות גבוהים פעמיים "בבקשה" ואז אמרתי לעצמי "וואו זה פשוט מדהים שפת הנהגים הזה". רגע מה? אמרתי בדיוק את מה שאבא שלי ז"ל אמר אז! אה, אוקיי עכשיו אני מבין למה הוא התכוון. וגם מה עכשיו אני מדבר כמו אבא שלי? נו טוב, הילדים דומים להורים איך שהוא.

שפת הנהגים היא באמת מדהימה אך יחד עם זאת מאוד מוגבלת. מה אם הייתה דרך לפתח אותה ולייצר שפה ברמה גבוהה יותר? מה אם הייתה דרך לייצר תקשורת טובה ובריאה בין נהגים ובין משתמשי הדרך השונים? היום שאתה נוהג על הנתיב השמאלי מעבר לכמה שניות מיד מגיע אחרייך נהג ומסמן לך עם אורות גבוהים "נו יאללה תעוף לי כבר מהנתיב!". תקשורת צורמת של קולות הצופרים וחסרי הסבלנות שמלוות בתנועות ידיים לא יפות הן שפה רווחת בכבישי ישראל והעולם. בואו נודה על האמת גם אנחנו או רובנו לא חפים מעצבים מיותרים וטעויות.

אני לא תמים, אני יודע שזה לא יכול להשתנות סתם כך ביום אחד אבל אני מאמין שצריך לצאת אל הדרך.

אני מדמיין ונזכר שאני רואה את אבא שלי נוהג בכיף ושהוא מאושר. אבא מאיר נוהג ואני באישור של אמא יושב לידו מקדימה. במושב האחורי: אמא ריטה, אחי שי ואחותי אסתי. כולנו בדרך ליער בן שמן לעשות האש יחד עם עוד משפחות של חברים משכונת בן גוריון ברמלה. הרוח מבחוץ מלטפת את פנינו. על פניו של אבי חיוך קטן. הוא שר יחד עם הרדיו שירי ארץ ישראל וכשברדיו התנגן שיר באנגלית, אבא פשוט היה ממציא מילים שלא קיימות  🙂

אבא הוציא רישיון בגיל מאוחר. הוא היה בערך בן 35. להורים לא היה כסף עבור מותרות כאלה של "רישיון ונהיגה" ורכב. "אתם רוצים שנקנה אוטו?" אבי שאל אותנו. "כן כן אבא בטח שכן! רוצים רוצים!". "אתם מוכנים לעזור לנו לחסוך כסף? אתם מוכנים לוותר על במבה וביסלי למשך חודשיים?". "כן כן מוכנים" ענינו אני ושי (אסתי המעצבנת עוד הייתה תינוקת). למרות שרגע אחרי אמרתי לעצמי "מה עכשיו בלי ביסלי ובמבה? מה אני אעשה? איך אני אתקיים? איך אני אשרוד? אני מת על חטיפים וכל זה. אבל טוב נו בכל זאת רכב למשפחה. אתם יודעים שרק אחרי כמה שנים הבנתי שלא באמת אבא ואמא היו צריכים את הכסף הזה של הביסלי והבמבה. הם פשוט חינכו אותנו כיצד לחסוך. כיצד להקריב משהו וכיצד לוותר על הנאות קטנות בחיים למען מטרה גדולה הרבה יותר. אין אין על אבא ואמא שלי!

אבא יקר שלי – מאיר לוי  – הפוסט הזה לכבודך. השליחות שלי היא השליחות שלך. תודה שחינכת אותי להיות אדם, להיות איש ולהיות אבא. היית אבא טוב. היית אדם טוב, אוהב לעזור לכולם ומאיר פנים.

נשתמע בפוסט הבא ועד אז חברים סעו בזהירות ושימו לב. תהיו טובים ו-dudlish , דונט דרייב לייק שיייט!

1 מחשבה על “ואז אבא שלי אמר : "זה פשוט מדהים שפת הנהגים"!”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *